כווננו את גובה האוכף כך שרגלי הילד שלכם יהיו שטוחות על הקרקע עם ברכיים כפופות מעט בישיבה, מכיוון שאוכף גבוה מדי מכריח לעמוד על קצות האצבעות ומקשה על תפיסת נפילה, בעוד אוכף נמוך מדי מקשה על הדחיפה. התחילו על משטח שטוח וחלק כמו שביל גישה או חניה ריקה במקום דשא או חצץ, מכיוון שמשטח חלק מאפשר לאופניים להתגלגל בחופשיות ועוזר לילד להרגיש את הקשר בין דחיפה לגלישה. תנו לילד תחילה ללכת עם האופניים, ואז לעבור לדחיפות קצרות וגלישות, במקום למהר לרכיבות ארוכות, מכיוון שבניית הגלישה בהדרגה בונה ביטחון עצמי מבלי להציף רוכב צעיר. הקפידו שהילד תמיד יחבוש קסדה מותאמת כראוי, מכיוון שנפילות נפוצות בזמן הלמידה, וקסדה מגנה מפני פגיעת ראש גם במהירויות נמוכות. עודדו הסתכלות קדימה במקום למטה לגלגל הקדמי, מכיוון שהסתכלות למטה פוגעת בשיווי המשקל והופכת את ההיגוי לרעוע. ברגע שהילד שלכם יכול לגלוש עם שתי הרגליים למעלה במשך כמה שניות, הכניסו פניות עדינות ושיפועים קלים, מכיוון שכישורים אלה עוברים ישירות לרכיבה על אופני פדלים בהמשך.