שמרו על עומק המים רדוד, לא יותר מכחמישה סנטימטרים בנקודה העמוקה ביותר, מכיוון שרוב הציפורים בחצר האחורית לא יכולות להשתמש באמבט עמוק מדי, וקערה רדודה עם קצה משופע בעדינות מאפשרת לציפורים בגדלים שונים להיכנס בבטחה. בחרו קערה בעלת מרקם מחוספס במקום חלקה ומבריקה, מכיוון שמשטחים חלקים הופכים חלקלקים כשהם רטובים ולא נותנים לציפורים שום דבר לאחוז בו עם רגליהן, מה שהופך אותן להססניות לנחות או להתרחץ. הניחו את האמבט במקום עם קצת מחסה בקרבת מקום, כמו שיח או ענפים נמוכים כמה מטרים משם, מכיוון שציפורים זקוקות למסלול בריחה מהיר מטורפים אך גם מספיק שטח פתוח סביב האמבט עצמו כדי לזהות סכנה מתקרבת. החליפו את המים כל יומיים עד שלושה ימים גם אם הם נראים נקיים, מכיוון שמים עומדים שנשארים זמן ארוך יותר מזה הופכים לאזור רבייה ליבחושי יתושים ללא קשר לכמה צלולים הם נראים. שפשפו את הקערה עם מברשת קשה כל שבוע, מכיוון שאצות וצואת ציפורים בונות שכבה חלקלקה שקל לפספס אותה חזותית אך עדיין מהווה סיכון בריאותי לציפורים המשתמשות בה. הוסיפו כמה אבנים שטוחות או חלוקי נחל לתחתית קערה עמוקה יותר, מכיוון שאלה נותנות לציפורים קטנות יותר מקום עמידה רדוד יותר בתוך אמבט שאחרת עשוי להיות עמוק מדי עבורן.