בנו בסיס רחב ושטוח לפני ערימה כלפי מעלה במקום להתחיל עם מגדל צר, כי יסודות רחבים מפזרים את המשקל באופן שווה ומונעים מהמבנה להתמוטט ככל שהוא גבוה יותר. החליפו את כיוון כל שכבה, כמו בבנייה בלבנים, במקום לערום קוביות ישירות אחת על השנייה, כי מפרקים מוזזים נועלים את החלקים יחד והופכים את המבנה יציב הרבה יותר מערימה עם מפרקים אנכיים ישרים. מיינו קוביות לפי גודל או צורה לערימות נפרדות לפני הבנייה במקום לחפש בתוך מיכל גדול אחד באמצע הפרויקט, כי חיפוש מתמיד שובר את הריכוז של הילד והופך את הבנייה לתסכול במקום למשחק יצירתי. תנו לילד צעיר להפיל בעצמו את המבנה המוגמר שלו במקום להתערב כדי לשמר אותו, כי הריסת מה שהוא בנה מספקת לעיתים קרובות באותה מידה כמו הבנייה עצמה ומלמדת שטעויות והתחלה מחדש הן חלק נורמלי מהמשחק. התאימו את גודל הקוביות לגיל הילד, השתמשו בקוביות גדולות ומגושמות לפעוטות ובערכות קטנות ומפורטות יותר לילדים גדולים יותר, כי קוביות קטנות מדי מהוות סכנת חנק לילדים מתחת לגיל שלוש, בעוד קוביות גדולות מדי משעממות ילדים המוכנים לאתגרים מוטוריים עדינים יותר. אחסנו קוביות במיכלים פתוחים במקום קופסאות סגורות עם מכסים, כי ילד צעיר צריך לראות את החלקים כדי לתכנן בנייה, ומיכל שמסתיר את תוכנו מתעלמים ממנו לטובת צעצועים גלויים.